חלק ניכר מהתביעות המוגשות כיום בגין רשלנות רפואית נוגעות לשלב האבחון, שעלול – כשהוא שגוי או מאוחר – להביא לנזקים בלתי הפיכים למטופל, ועקב כך – לתביעות המוגשות ומגיעות לסכומי עתק.

אבחון הוא חלק מרכזי בהליך הרפואי, כזה שיאפשר את תחילת הטיפול. חובה שהאבחון יהיה מהיר, מדויק ומקצועי, מה שיתאפשר כאשר אנחנו פונים בזמן לרופא או לבעל מקצוע אחר הבקיא בתחום האמור. אבל מה קורה כשיש פגמים שונים בהליך האבחון, שמגיעים לנזק שעלול להיות עצום לאדם המאובחן? ובכן, במקרה הזה נדרשת הגשת תביעת רשלנות רפואית באבחון, ורצוי מאד שתוגש בעזרתו של עורך דין רשלנות רפואית בחיפה הבקיא בתחום זה.

רשלנות רפואית באבחון – מתי?

רשלנות רפואית באבחון עשויה ללבוש מספר צורות, אף אחת מהן אינה נעימה המצריכה סיוע של עורך דין רשלנות רפואית מנוסה בתחום שיוכיח את מרכיבי התביעה בהתאם למקרה שלכם וידאג להשיג עבורכם את הפיצויים המקסימליים עבור הנזק שנגרם לכם.

המבחן הרלוונטי המשמש לצורך זה הוא "מבחן הרופא הסביר", לפיו מצופה מרופא "סטנדרטי" לפעול בהתאם לסטנדרטים המקובלים בנקודת הזמן הנוכחית בתחום הרפואי, לאור הידע העומד לרשות הרופאים והידע שהרופא הספציפי מקבל בעקבות הביקור של המטופל אצלו.

רשלנות רפואית באבחון יכולה להיות מצב בו הרופא אבחן בצורה בלתי מדויקת את התסמינים של המטופל, עליהם הוא דיווח כשהגיע אליו. על פי מבחן הרופא הסביר, הוא צריך לנסות לאבחן כיוון כללי על פי התסמינים ולאור הבדיקות שיבואו בהמשך, ועל פיהם להחליט על המשך הטיפול: למשל, הפניה לרופאים בתחום ספציפי שעשוי להיות קשור למקרה. רופא שאינו עושה את זה עלול להביא למצב בו המטופל לא יקבל בעתיד הנראה לעין את הטיפול שמגיע לו – פוטנציאל הנזקים במקרים האלה הוא עצום.

לחלופין, רשלנות רפואית עלולה להתרחש כאשר הרופא לא שלח את המטופל לבדיקות רפואיות לבדיקת החשדות (למשל, בדיקות דם או צילום MRI) או ניתח באופן שגוי את תוצאות הבדיקות. בכלל, רשלנות רפואית עשויה להיות לא רק אבחון שגוי או היעדר אבחון, אלא גם אבחון מאוחר. אם מוכח שהרופא היה יכול וצריך ללמוד על הבעיה של המטופל כבר לפי התסמינים או הבדיקות הראשוניות, אבל לא עשה זאת בזמן, יכול מאד להיות שתהיה כאן עילה לתביעה של רשלנות רפואית באבחון.

מה צריכות לכלול תביעות רשלנות רפואית באבחון?

הצלחת הגשת תביעת רשלנות רפואית באבחון איננה ודאית, כאשר בתחום הזה אין רק שחור ולבן, אלא הרבה מאד שטח אפור באמצע. בתהליך הגשת התביעה יש להוכיח מספר דברים. ראשית, שהרופא אכן חרג ממבחן הרופא הסביר ואבחן את הבעיה בצורה בלתי מדויקת, שגויה או מאוחרת. כדי ללמוד על אלה נדרש ידע רפואי, שאין מן הסתם לאדם הממוצע שמבקר אצל הרופא. התפקיד של עורך דין רשלנות רפואית בחיפה הפועל בתחום היא לספק את הידע הזה, עם חוות דעת של רופאים הבקיאים בתחום שעובדים איתו באופן שוטף, או בלעדיהן.

החלק השני בהגשת תביעת רשלנות רפואית באבחון, המורכב לא פחות, הוא הוכחת הנזק שנגרם. פעמים רבות היעדר אבחון, אבחון שגוי או אבחון מאוחר אכן מביאים לנזק, לעיתים בלתי הפיך: חשבו על מחלה קשה שמתפתחת אבל הייתה יכולה להיעצר אם היו מגלים אותה בשלב מאוחר יותר, או על טיפולים רפואיים מורכבים שנדרשו מכיוון שהגורמים המטפלים נכנסו לתמונה בשלב מאוחר יחסית.

תביעת רשלנות רפואית באבחון צריכה לכלול "ממצאים" שמצביעים על גובה הנזק, לרבות מסמכים המתעדים הוצאות רפואיות שנדרשו כתוצאה מהאבחון השגוי (טיפולים רפואיים, תרופות וכן הלאה), פגיעה ביכולת ההשתכרות כתוצאה מהפסקת העבודה בעקבות הנזק וכן הלאה. לכל מקרה יש כאן חוקים משלו, כאשר צריכים להילקח בחשבון פרמטרים הקשורים הן לאדם המטופל והן למצב הרפואי הספציפי.

בגדר חובה: סיוע משפטי

ההצלחה של תביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית באבחון, לכאורה או שלא, היא הכל חוץ מודאית. הגורמים הרפואיים נעזרים בעורכי דין ומעלים טיעונים שונים שמסבירים שהרופא דווקא כן התנהל בהתאם למבחן הרופא הסביר, או לחלופין שהנזק אינו קשור לאבחון. מכיוון שהנושא של רשלנות רפואית באבחון הוא מורכב, מומלץ מאד למי שיוצא למערכה שלא לעשות זאת לבד, אלא בעזרת עורך דין רשלנות רפואית הבקיא בתחום.

למעשה, עורך הדין הוא זה שיכול לעשות את ההבדל, להגדיל את סיכויי ההצלחה או אפילו לקצר תהליכים. יש מקרים שנסגרים בצורה של פשרה בין הצדדים המעורבים, אבל רבים שמגיעים לבתי המשפט השונים. חשוב להיערך לכל תרחיש ולנקוט אסטרטגיות מתאימות על פי מאפייני המקרה ובהתאם למדיניות של הצד השני בתהליך.

 

כתיבת תגובה

סגירת תפריט